מדרש הגיורות

עָמְדָה אַחַת מִן הַגִּיּוֹרוֹת בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה דַּיָּנִים.

אָמְרָה לָהֶם: גַּיְּרוּנִי. שֶׁלָּמַדְתִּי פִּרְקִי וְשָׁמַרְתִּי דִּינִים וּמִנְהָגִים. וְאַף בֶּן-זוּגִי עָשָׂה כְּמוֹתִי.

אָמְרוּ לָהּ: יָפֶה אָמַרְתְּ בִּתִּי. הַיּוֹם אַתְּ גּוֹיָה, וּלְמָחָר אַתְּ יְהוּדִיָּה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה. טִבְלִי בְּמִקְוֶה זֶה וְאָנוּ נַעֲמֹד עַל גַּבֵּךְ.

אָמְרָה לָהֶם: אֵינִי יְכֹולָה לִטְבֹּל.

אָמְרוּ לָהּ: מִשּׁוּם מַה אֵינֵךְ יְכוֹלָה לִטְבּוֹל?

אָמְרָה לָהֶם: מִשּׁוּם צְנִיעוּת שֶׁבַּדָּבָר.

אָמְרוּ לָהּ: הִנֵּה חֲלוּקֵךְ בְּיָדֵךְ.

אָמְרָה לָהֶם: הֶחָלוּק, יָכֹל שֶׁהוּא קָצָר וַאֲנִי אֲרֻכָּה. יָכֹל שֶׁהוּא שָׁקוּף וְהַמַּיִם צְלוּלִים. יָכֹל שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל הַבַּד לָצוּף בַּמַּים. וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָּאָה?

אָמְרוּ לָהּ: אֵין אָנוּ מַבִּיטִים בָּךְ.

אָמְרָה לָהֶם: הַאֵין אִשָּׁה מַשְׁגִּיחָה?

אָמְרוּ לָהּ: אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּאִשָּׁה.

הֶחֱצִיפָה פָּנִים וְאָמְרָה: אַתֶּם לִמַּדְתּוּנִי הִלְכוֹת צְנִיעוּת, וְאֵין זֶה מִן הַצְּנִיעוּת לִטְבֹּל בִּפְנֵי גְּבָרִים.

אָמְרוּ לָהּ: בִּתִּי, כָּךְ הִיא טְבִילָתַָן שֶׁל הַנָּשִׁים הַמִּתְגַּיְּרוֹת בְּכֹל הַדּוֹרוֹת.

אָמְרָה לָהֶם: נִשְׁתַּנּוּ הַטְּבָעִים. 

אָמְרוּ לָהּ: פַּרְשִׁי דְּבָרַיִךְ.

אָמְרָה לָהֶם: אִם תִּרְצוּ – נִשְׁתַּנּוּ הַטְּבָעִים שֶׁאֵין הַיּוֹם מִי שֶׁיְּכֹלָה לִטְבֹּל בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים מִפְּנֵי בּוּשָׁה שֶׁבַּדָּבָר, וְנִמְצְאוּ הַנָּשִׁים מְקַבְּלוֹת עַל עַצְמָן עֹל מִצְווֹת וְלִבָּן טָרוּד בְּעִנְיְנֵי צְנִיעוּת.

וְאִם תִּרְצוּ – נִשְׁתַּנּוּ הַטְּבָעִים שֶׁאֵין הַיּוֹם מִי שֶׁיָּכֹל לִרְאֹת בִּטְבִילָתָה שֶׁל אִשָּׁה מִבְּלִי לְהַרְהֵר בַּדָּבָר, וְנִמְצְאוּ שׁוֹמְעִים בִּרְכָּתָן וּטְרוּדִים בְּהִרְהוּרֵי הַלֵּב. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִמְצֵינוּ חוֹטְאִים.

אָמְרוּ לָהּ: 'בְּרוּכָה אַתְּ לה' בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן'. בּוֹ בַּיּוֹם מִנּוּ שְׁלוּחָה לְבֵית הַדִּין שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת עַל גַבָּן שֶׁל נָשִׁים בִּשְׁעַת טְבִילָתָן לְגִיּוּר.

 

וְתָנוֹת הָיְתָה צוֹחֶקֶת וְאוֹמֶרֶת: לֹא הָיָה לָהֶם אֶלָּא לִלְמֹד מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וְשָׂרָה אִמֵּנוּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: 'אַבְרָהָם הָיָה מְגַַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים'.

 

הטוענת הרבנית רבקה לוביץ היא ממייסדות בית המדרש 'ניגון נשים' במכללת אורנים. ייצגה עגונות, מסורבות גט וגרות רבות מטעם מרכז צדק לנשים.

המדרש יפורסם בקרוב בקובץ דרשוני: מדרשי נשים, חלק ב, בעריכת תמר ביאלה

 

בְּרוּכָה אַתְּ לה' – רות ג, י.

מינו שלוחה לבית הדין – ראו מיכל טיקוצ'ינסקי, 'והאשה מטבלת את האשה: טבילת אשה לגרות בפני בית-דין', אקדמות, כא (אלול תשס"ח), עמ' 65–82.

ותנות – ראו מדרשי בת יפתח, בתוך נחמה וינגרטן-מינץ ותמר ביאלה (עורכות), דרשוני: מדרשי נשים, א, תל אביב 2009, עמ' 100.

אברהם היה מגייר את האנשים – בראשית רבה, וישב, פד, ד.